המהפכנית הסוציאליסטית רוזה לוקסמבורג נכלאה בעקבות פעילות פוליטית אנטי־מלחמתית ושהתה בכלא לסירוגין בין השנים 1915 ו־1918. בזמן שעברה בין בתי כלא היא עסקה באיסוף וייבוש צמחים. אוסף הצמחים המקוטלג במחברות נעשה להֶרְבָּרִיוּם, העשבייה האישית שלה. מכתביה מבית הכלא מספרים שהעיסוק בצמחים עזר לה לשמור על צלילות, ריכוז ונחמה בתנאים של דיכוי פוליטי. במכתבים מתגלה הדחף הקיומי של יצירת ההרבריום, שנובע מסקרנות עמוקה, מחאה נגד השמדה והכחדה מכל סוג, והזדהות עם היצורים והצמחים חסרי הקול. 
 
בספרון זה נכללים חמישה מהמכתבים העוסקים, בין היתר, בטיפוח ההרבריום: ארבעה מכתבים מתקופת הכליאה המוקדמת ב־1915, המופיעים לראשונה בעברית בתרגום מגרמנית של טלי קונס, ומכתב משנת 1917 בתרגום לאה גולדברג. משולבים בקובץ דימויים מתוך ההרבריום המקורי. הספרון נתפר בעבודת יד וכולל צמח מהסביבה הקרובה של דפוס בית: אוג, דבקה זיפנית, חרצית עטורה, מרקולית מצויה, לחך, אורנית לוהבת, מורן החורש, חלבלוב, כסיית האבוב, חרדל מצוי, אזוביון ועוד.