מעולם לא קראתי לך אשתי

גירושין הם הרבה יותר מסופה של זוגיות. הם פרידה מחיים שלמים, מזהות משותפת, מבית ומעתיד שכבר לא יקרה כפי שדמיינו אותו. בספרו השלישי, ״מעולם לא קראתי לך אשתי״ (הוצאת קתרזיס), כותב נאור יצהרי בשפה ישירה, אינטימית ונטולת הגנות על הרגעים שלפני הפרידה, על ההתפרקות שבמהלכה ועל החיים שאחריה. דרך שירים העוסקים באהבה שמשנה צורה, בהורות, באשמה, בהקלה ובבדידות, הוא מעניק קול לחוויה אישית עמוקה, שלעתים קשה למצוא לה מילים. בערב קריאה ושיחה אינטימי באובלומוב נפגוש את המשורר ונשוחח על כתיבה מתוך משבר, על האפשרות להחזיק יחד כאב וחופש, ועל האופן שבו השירה מצליחה לומר דווקא את הדברים שקשה ביותר לדבר עליהם.