בעקבות הנאורות והאמנציפציה שאפו יהודים רבים להשתלב בחיי החברה והתרבות של אירופה. אך ניסיונם זה לווה בקשיים רבים, שכן לעתים נתפסו כנטע זר ״אסיאתי״ – אורחים לא קרוּאים מן המזרח, וכשבט "שמי". לקראת מפנה המאה העשרים, בעקבות ההתפכחות מן המודרניות, התעוררה בקרב אינטלקטואלים רבים התלהבות פתאומית מן המיסטיקה, בייחוד כפי שהתגשמה בדתות המזרחיות המסורתיות. כך החלה לפעפע התפיסה שלפיה יבוא האור מן המזרח (Ex oriente lux), היינו שניתן למצוא חוכמה גדולה יותר ורוחניות עמוקה יותר בדתות המזרח מאשר במערב החומרי. או אז החלו משכילים יהודים, ובראשם מרטין בובר, לראות במקורותיה של היהדות במזרח את ייחודה. אכן בא האור מן המזרח. הכרה זו הולידה בחוגים יהודיים רבים עניין בתחומי הקבלה והמיסטיקה היהודית – וגאווה במוצאם במזרח.
המסה, שהתפרסמה לראשונה לפני ארבעה עשורים, זוכה כעת להדפסה חדשה עם תיקונים ועדכונים. הרעיונות הנידונים בה ממשיכים לתרום תרומה משמעותית להבנת הקשר בין יהדות, מיסטיקה ואוריינטליזם.