.png)
לפעמים אני רואה בעיניים של בתי הקטנה את המשאלה שלה – אולי אני מדמיינת אבל אני כמעט בטוחה שזה מה שאני רואה – שאצליח פשוט לאהוב את המקום הזה, שבו היא גדלה, שאליו היא שייכת, שאותו היא מכירה, שאיתו היא מזדהה, ולא רק לסלוד כל הזמן, להסתייג, לזעום. אני מרגישה שהיא זקוקה שאעמוד עם הישראליוּת, לצידה. האם אני מסוגלת? איך עושים את זה? אני מרגישה שזו המשימה, ושאולי היא בעצם אינה סותרת את משימת ההצלה או את משימת התיקון.
המסות באסופה איך להישאר, ספרה העשירי של ארנה קזין, נכתבו כולן אחרי מערכת הבחירות של נובמבר 2022, שהעלתה לשלטון בישראל את ממשלת הימין הקיצוני. אחדות מהן נכתבו לפני גל המחאה נגד ההפיכה המשטרית, אחרות אחרי טבח השבעה באוקטובר ובעיצומה של המלחמה המבעיתה בעזה, בעת שעשרות ישראלים וישראליות חטופים/ות בידי חמאס, עדיין כלואים/ות במנהרות ובחורבות.
בכולן מנסה המחברת להבין, בעזרת הצורה הספרותית של המסה, איך להיות ישראלית – ובת זוג של ישראלית ואמא של נערות ישראליות – בעת הנוראה הזאת: איך לחשוב, איך להשפיע, איך לתקן, איך להתנגד, איך להישאר.
"לכל איש ואישה שרוצים להבין איך ברצונם להגיב בשעת חירום זו לפניה המשתנות של ישראל כדאי לקרוא את איך להתנגד [חיבור שפורסם בעבר בנפרד ונכלל גם באסופה זו]", כתב יונתן שגיב, "לא רק כי הוא מזכיר לנו היסטוריה חשובה, חיובית ומעודדת של מחאות, ולא רק כי הוא מציע לנו באופן בהיר דרכים מעניינות לחשיבה על התנגדות, אלא כי בעצם כתיבתו ומעשה פרסומו, בעצם נדיבותו וקריאתו לשיחה, הוא גם נותן לנו כוח להתנגד, הוא נותן לנו, כדברי סולניט וקזין, תקווה".
