שלוש נשים, בשלושה שלבים שונים של החיים, מנסות לכתוב את עצמן אל תוך מציאות אחרת.
נערה כותבת מכתבים לאביה הרחוק, מכתבים שלא ידוע אם אי פעם יגיעו לנמענם, אך בהם מתנקזים כאב ותקווה, געגוע וזעם. דרך הכתיבה היא מנסה לבנות לעצמה דמות אב שאיננה, ולהחזיר את עצמה אל מקומה בעולם.
 
אישה צעירה, רעייתו של מלחין דגול, עוזבת את ביתה ואת נישואיה. היא יוצאת למסע שאין בו ודאות, רק כמיהה לגעת שוב באמת הפשוטה של היצירה, בקול האומנותי שנחנק בין הכתלים הכבדים של חיי היומיום והזוגיות.
 
זקנה שחייה היו מלאי הרפתקאות, נסיעות, אהבות ואנשים, מתיישבת מול הדף הלבן כדי לכתוב את האוטוביוגרפיה שלה. אולם דווקא ברגע שבו היא מנסה לאסוף את זיכרונותיה, הם הולכים ומתרחקים ממנה, מתפוגגים, מתערבלים עם דמיון ובדיה.
 
שלושת הקולות נשזרים לכדי פסיפס רגשי עשיר ומטלטל. זהו ספר על אובדן ועל חיפוש, על מציאות שמתערערת ועל הניסיון לייסד קרקע חדשה, ספר המבקש לגעת בשאלות הגדולות של זהות, יצירה וזיכרון.
 
אל האיש עם עיני האגוז, ספר הביכורים של נועה שורץ, כתוב בשפה אינטימית, חופשית ופיוטית, הנוגעת בפצעי הנפש ובמרץ החיים במידה שווה. שורץ, בוגרת לימודי בימוי תיאטרון ופסיכולוגיה, וכיום עוסקת בטיפול באמצעות אומנויות. זהו ספרה הראשון.