אֶספֵּרַנסָה ילדה בת-עשרה ממוצא מקסיקני הגדלה בשיקגו, עוברת לגור עם משפחתה ברחוב מנגו, בשכונה גדושת מציאות קשוחה ויופי קשוח. אספרנסה לא רוצה להיות שייכת – לא לשכונתה העלובה והמחניקה, ולא לציפיות הנמוכות של העולם ממנה. זהו סיפורה של נערה צעירה המפלסת דרך אל העוצמות שבתוכה, מעצבת ותובעת לעצמה את זהותה, וממציאה את מי שהיא עתידה להיות.
 
לעתים שובר לב, לעתים עולז על גדותיו, הבית ברחוב מנגו כתוב מקטעים-מקטעים שנעים על הרצף שבין סיפור לשירה, בגוף ראשון-הווה, תוך השתרגות הספרדית באנגלית בפסיפס דו-לשוני. אלה יונקים עמוקות מחוויות ההתבגרות של סיסנרוס עצמה, והם מבטאים את ניסיונה להשמיע את קולה המושתק של מהגרת היספאנית צעירה.
 
"הבית ברחוב מנגו" – שהפך לקלאסיקה קנונית עולמית - ראה אור לראשונה ב-1984. עד כה הוא נמכר ביותר מ-6 מיליון עותקים, תורגם ליותר מ-20 שפות, עובד לתיאטרון, והוא נכלל בקריאות החובה במערכות החינוך ברחבי ארצות הברית. הספר רלוונטי היום יותר מתמיד, בעולם המתאפיין בהגירה מסיבית ובמציאות גלובלית משתנה המחייבת תפיסת זהות מורכבת, כמו גם במציאות הישראלית הסבוכה.