החיים הם בניין שאנו דייריו המתחלפים, וקצרה ידנו להקיף את הבניין במבט, לחשוף את סודותיו או להכיר את שכנינו באמת.
רומן הביכורים של מיכל קאופמן עשוי מ־51 פרקים קצרצרים, שכל אחד מתאר התרחשות משונה אחרת בבניין דירות במרכז העיר ב': רצח, ועוד רצח, והפסקת חשמל בעקבות ניסוי במכונת זמן, וסתם תהיות ברומו של עולם על הדברים בכללותם. לדמויות – כלומר לשכנים – אין שמות אלא כינויים: "העורבני", "בעלת הדמיונות", "השכן שמאס בחייו". וכל פרק נפתח בנוסח אחיד וצפוי, כמו ימים שעוברים או חדרים בבניין שכולם זהים.
החמישים ואחת הוא הישג גותי־פרודי כביר, והוא אחד הספרים המיוחדים והמוזרים שראו אור במחוזותינו. לשונו הזרה ותובנותיו העקרוניות ימשיכו להדהד בגולגולות קוראיו הרבה אחרי הקריאה.