יש אומרים שהספר הטהור והטמא הוא הטוב בספריה של קולט. היא עצמה קבעה ש"זהו הספר הקרוב ביותר לאוטוביוגרפיה שאוכל לכתוב".
 
זהו מסע אל עולם ארוטי נסתר מן העין, אשר הסופרת הצרפתיה הכירה היטב. מסע שנפתח במאורת אופיום אפלולית ומלאת סודות, וממשיך בטרקלינים של לסביות אריסטוקרטיות ובשיחות עם דון ז׳ואנים מזדקנים.
 
הספר הנועז והמיוחד הזה ראה אור בשנת 1932, ומתורגם כאן בפעם הראשונה לעברית. קולט משרטטת בו דיוקנאות מופלאים של נשים וגברים, אחדים היו מאהבות ומאהבים, אחרים ידידות וידידים, אשר חייהם ומותם של כל אחת ואחד מהם הוכתבו בידי כוחה הבלתי נשלט של התשוקה. היא לוקחת את הקוראים לנסיעה ברכבת הרים בנפתוליה של נפש האדם, כשבדרך היא חוקרת בלי מורא את הקשת הרחבה כל כך של העדפות מיניוֹת, זוגיות בין נשים ובין גברים, האהבה והקנאה.
 
"מובן מאליו שתעשו שטויות, אבל עשו אותן בהתלהבות," אמרה קולט בריאיון עיתונאי. היא בהחלט לא נרתעה מלעשות שטויות בחייה, ועשתה אותן בהתלהבות, בחן ובתבונה. ספר זה הוא הוכחה ניצחת לצדקת טענתה. 
 
"תמיד חשבתי שקולט היא  הגיבורה הפמיניסטית האותנטית ביותר בין כל הסופרות."
אריקה ג'ונג
 
קולט הוא שם העט של סידוני-גבריאל קולט (1954-1873). היא נולדה וגדלה בכפר באזור בורגונדי, שם ניטעה בה אהבתה לטבע, הבאה לידי ביטוי בכל יצירתה הספרותית. כשהיתה בת עשרים נישאה לסופר אנרי גוטייה-ווילאר, שהיה מוכר בשם העט ״ווילי״. עם נישואיה לווילי, עברה לגור עמו בפריז, שם נחשפה לחוגי הסופרים והעיתונאים ולחיי ההוללות של פריז.