העפתי מבט אחרון בבניין בית החולים, בקומה הרביעית עם המרפסת החשוכה והנעולה ובחלונות המוארים. ברגע הזה בדיוק נשמע קול של התנפצות זכוכיות ובעקבותיו הלכו והתגברו קולות מהומה. במרפסת החשוכה הופיע פתאום נחיל אורות קטנים של סיגריות בוערות. היה נדמה שאפשר להבחין בתווי הפנים של המעשנים שהוארו בכל פעם שמישהו לקח שאיפה. 

הנחיל ריחף רגע במרכז החלל ורגע אחר כך אחד האורות צנח למטה והשאיר אחריו זנב של של בוהק רגעי, כמו כוכב נופל. מישהי צעקה "רגע, רגע, רגע!!!" אבל אף אחד לא חיכה וכל האורות צללו למטה בערבוביה, והחושך נמלא בזנבות אור אנכיים שכבו ונעלמו בשנייה.
 
הרצל הוא ספרו הרביעי של טינו מושקוביץ. ב-2015 ראה אור בהוצאת "דחק" ספרו הראשון והמבטיח של מושקוביץ – "גרינשפן". במהלך העשור שחלף הוא הספיק לפרסם עוד שני ספרי שירה, שמונה תרגומים מופתיים ושלל מסות ומאמרים.
הניסיון הספרותי הזה, שנרכש בעמל רב ובלתי־שכיח, חבַר לכישרונו ובא לידי ביטוי בספרו החדש, שהוא המשוכלל והמשוחרר בספריו עד כה.