החתול מור, משורר דגול והמלומד שבכל החתולים, כתב את זכרונותיו. למרבה הצער השתמש מור מבלי משים בדפיה של ביוגרפיה נשכחת כבדפי טיוטה – והעלילות התערבבו זו בזו לבלי הפרד. כך נקשרו חייו של מור לעד בחייו של יוהאנס קרייזלר, קאפלמייסטר מובטל. 
 
"חייו והשקפותיו של החתול מור", הרומן השני של א.ת.א הופמן, אינו קל לקריאה: אנו נזרקים מאירוע לאירוע, מפגישתו של מור עם אמו האבודה אל שיעור פסנתר שניתן לנסיכה מאוהבת; מייסורי האהבה של מור לחתולה מיסמיס לזכרונות מילדותו של קרייזלר – וכן הלאה. השילוב של ביוגרפיה לינארית ותיאורים אפיזודיים תלושים שומט שוב ושוב את הקרקע מתחת לרגלי הקוראים. ועם זאת, הספר הוא יצירת מופת, מבוך בדולח שמוזיקאי וחתול משתקפים בו זה בזה.