מארז על הורות
הורות היא המקצוע היחיד שמתחילים לתרגל בלי הכשרה, ממשיכים בלי הפסקה, ומעולם לא באמת מסיימים ללמוד. המארז המיוחד הזה נבנה בדיוק סביב הפער הזה - בין הרצון להיות מוכנים לבין הידיעה שאי אפשר, באמת, להיות מוכנים לגמרי. שלושה ספרים, שלושה קולות שונים לגמרי, נפגשים כאן סביב אותה שאלה: מה זה אומר לגדל מישהו, ובעצם גם לגדול בעצמנו תוך כדי. לא מדריך אחד ולא תשובה אחת, אלא שלוש דרכים כנות להסתכל על אחד המסעות הכי עמוקים שיש.
"בתי ישנה וליבי ער" של דנה אריאלי הוא ספר שירה אישי וכואב, שמתוכו אריאלי כותבת רכבת הרים שלמה של געגוע, אשמה, תקווה ופחד, כאמא לילדה שכבר לא לגמרי שלך. וייד דייוויס הולך בכיוון ההפוך: "מסר לבת" הוא מכתב קצר שכתב אנתרופולוג קנדי לבתו לרגל סיום לימודיה - לא געגוע אלא צוואה של חוכמה, ניסיון לתת לילד שכבר יוצא לדרכו כמה מילים שישארו איתו. "אימאות זה כן מקצוע" של ענת נוריא שן הוא מדריך פנורמי ומקיף שמלווה אישה מגיל ההתבגרות ועד תחילת האימהות, עם ראיונות ותובנות מנשות מקצוע בשדה הלידה. יחד, שלושת הספרים מציירים את כל הקשת - ההכנה לאימהות, החוויה הרגשית שבתוכה, והרגע שבו הילדה כבר גדלה ויוצאת לדרכה שלה. מארז לכל מי שנמצא באיזשהו שלב בסיפור הזה, כהורה, כילדה, או כשניהם גם יחד.