שושנה לסרי רצתה ללמוד פילוסופיה, וקשיי פרנסה הוליכו אותה להתמחות בהנדסת מבני נתונים. המוזיקה הייתה כל עולמו של ראם גיגי, ולקות עצבית גלגלה אותו להיות מדען אקלים. הסיפור שלהם – הזוג הנשוי הראשון בסיפורת של שמעון אדף; פגישתם האקראית לכאורה, מתחי הזוגיות, ההורות – משתרע על פני ארבעה עשורים של מציאות ישראלית. 
שם הספר מספיק מציאות יכול לרמז ששמעון אדף מציע לנו, בתקופה הקשה שבה אנו נמצאים, סוג של אסקפיזם, בריחה לעולמות אחרים, גדושי מסתורין. ואמנם, הרומן תפור בחוט של מסתורין, אבל, אין זה מסתורין פנטסטי או רליגיוזי, אלא מסתורין כלכלי-פוליטי, המשמש כלי בידי אליטה לא מזוהה לנכס לעצמה עוצמה ולפגוע בפרטיותם ובחירותם של בני אדם.  
נראה כי במספיק מציאות מתעמק שמעון אדף, שהוא, לעניות דעתי, הסופר הישראלי החשוב ביותר בזמננו, ביחסים המורכבים שבין פוליטיקה ומיתולוגיה בהווה הישראלי המעורער והנפיץ, ובמקומן של האמת ומראית העין של האמת בתוך היחסים הללו.