מֶסֶר, הספר היחיד שפרסם פרננדו פסואה בחייו, מוגש כאן לקורא העברי בפעם הראשונה – ומושח את חידת פסואה בשכבה עבה של מסתורין. זהו צופן מיסטי־פוליטי, מסר אוניברסלי לעמי העולם כולם להיות הם־עצמם, לקבל ולטפח את שונותם ואת שיגיונם (והרי כל אומה מטורפת בדרכה). 
אמת, אומר פסואה, האומה אינה ממשית. היא חלום משותף, הזיה קולקטיבית. האם משתלם להילחם על חלום? האם כל זה היה כדאי – הדמעות, הקרבות, ההפגנות? כן, עונה פסואה, “כָּל דָּבָר מִשְׁתַּלֵּם / בִּתְנַאי שֶׁהַנֶּפֶשׁ אֵינָהּ קְטַנָּה מִדַּי”.