"משירי פהמי נורין" הוא קונטרס שירים ופרוזה לירית של ילדה פליטה - טקסטים שהם תפילות של ילדה שלא מאמינה יותר בתפילות, אבל מאמינה בקצב הלב שלה.
 לתקופה מסויימת ודחוסה, הייתי עם פהמי נורין. מתי והיכן? אז וכאן ושם. אני לא בטוחה. כמו שפהמי אומרת: "ולא ידעתי אם אני זו אני כי עמדתי שם נטולת הכרה;" וכן "בהתחלה לא דיברתי. אחר כך לא דיברתי. גם עכשיו אני לא מדברת. זאת לא אני." בכל אחת מהפעמים למדתי את קולה, הקשבתי לניגון הדיבור שלה. ניסיתי לשמור על קצב הלב שלה. שיוויתי לו מנגינה. ולא פעם, ככל שביקשתי ללוות אותה, הייתי פהמי בעצמי.