"אני אדם שספרים הם מרכז חייו דווקא בשל כך מעולם לא עלה בדעתי לכתוב ספר. אף פעם לא חשבתי שסיפור חיי יש בו כדי למלא ספר. אבל, לאט־לאט מפה ושם עלו שאלות מהילדים והנכדים שלי ומאוהבי הזמר העברי' על ראשית דרכי ועל המוזיקה שיצרתי. השנים חולפות ועימן עולה החרדה מפני השכחה, החלטתי לנסות." 
חוה אלברשטיין
בשפה עדינה, רוויית הומור ונטולת פאתוס מזמינה חוה אלברשטיין את הקורא למסע בתחנות חייה: רסיסי זיכרון מפולין, צעדים ראשונים במעברת "שרלייה" (שער עלייה), ילדות בקריית ביאליק ופעילותה העשירה והמגוונות לאורך שנים רבות כזמרת ויוצרת.
בתמונות קצרות מיטיבה חוה אלברשטיין לתאר רגעים קטנים הנשזרים אלו באלו לכלל מסכת חיים של מי שנעה כל חייה בין המרכז לשוליים, בין ליבה של התרבות הישראלית ובין זיקתה ומחויבותה העמוקה לעולמה ההולך ונעלם של תרבות היידיש. 
כוחה של חוה כמספרת מצוי ביכולתה להעניק יופי ומשמעות ליומיומי ולחולף: יהא זה הסלון בבית ילדותה הקטן בסמטת כנען, שיחה אקראית עם שכן לטיסה, מפגש עם חבורה של משוררי יידיש או עבודה משותפת על אלבום חדש. בכל אלה היא מוצאת יופי רב ומחייה בסיפוריה הקצרים את עברה שלה שהוא במידה רבה עברנו שלנו.