עיר אין־גולה הוא ספר שירה שנכתב מתוך מפגש עמוק בין לשון המסורת ללשון החיים הפנימיים — בין מיתוס, גוף, זיכרון והווה טעון. שיריו נולדו כמוזיקה זרה ומוכרת כאחד, והלכו והתגבשו ללשון אישית, חשופה וכואבת, הנעה בקצב הלב וזרימת הדם.
 
כתיבתו של הספר החלה שנים אחדות לפני פרסומו, אך יציאתו לאור התעכבה — עיכוב שהעניק לו הדהוד חדש במציאות משתנה, שבה רבדים מיתיים, קולקטיביים וארכאיים עלו אל פני השטח. מה שנשמע בעבר כקול חשאי ונסתר, מתגלה כאן כמנגינה גלויה וטעונה במשמעות.
 
הספר הוא יצירתה השנייה של רות חוה פוירשטיין, משוררת ואמנית רב־תחומית, כלת פרס משרד התרבות והספורט ע״ש יצחק נבון ופרס אצ״ג לשירה, שגם איירה את כריכת הספר ושעריו. קדמה לו היצירה שכחה וגאולה (2024).