נקודת מבט. זווית ראייה. תחביר פשוט, פועם, ערום, שקוף. לנטליה גינצבורג הייתה דרך יחידה במינה לצייר מבנים משפחתיים, לחשוף תשוקות מושתקות, לפענח נפשות, לכתוב אנשים בשתי משיכות מכחול מהירות. לפרוש חיים במניפה צבעונית. כך היא פרשׂה את חייה, את משפחתה, וכך היא פורשׂת את חייו הקצרים של אנטון צ'כוב.   

צעירותו של סופר, שנותיו הראשונות במוסקבה, הדאגה לפרנסה, כתביו ההומוריסטיים הראשונים, עבודתו כרופא כפרי, הצלחתו כמחזאי, הבריאות הרעועה, החיים הנובלים, הדמויות הסובבות אותו, המוות המוקדם. אך מעל הכול, הנפש של צ'כוב לכודה בין הדפים היפהפיים שלפניכם. הסופרת האיטלקית הגדולה מצליחה לייצר נתח של סופר ודיוקן של אדם שהיה ויהיה תמיד אחד מציירי הדיוקנאות הספרותיים הטובים של נפש האדם. 

"אנטון צ'כוב" מאת נטליה גינצבורג, הוא דיוקן ביוגרפי שנקרא כמו נובלה: טעים, עצוב, טראגי, מלנכולי, אך מלא חן, קרבה אנושית אל הדמות וביטחון ביד הכותבת, המעניקה לטקסט אור וטריות.