איך מציירים געגוע? איך נפרדים? איך מספרים על חתולה שכבר איננה, אבל לא באמת נעלמה? ואיך ממשיכים הלאה? בדצמבר 2024, במפתיע ובטרם עת, מתה החתולה מלרע. ביומן אישי מאויר ומהורהר, עצוב וגם מצחיק, מתארת אילנה זפרן – אימהּ המאמצת של מלרע – את האבל שלה ושל החתולה מלעיל, שנותרו מאחור. רע בלי מלרע מספר על לכתה של מלרע ועל ההתמודדות עם אובדן חתולי וגם אנושי, על רקע הימים הקשים שלאחר השבעה באוקטובר.