שולמית אלוני נולדה וגדלה בבית דל-אמצעים בשכונת נווה שאנן בתל אביב. כיוון שאמא שלה עזבה את הבית, היא נאלצה לעבוד בבית ולבשל במקביל ללימודיה בבית הספר. כיצד גדלה להיות משפטנית ופוליטיקאית, מהחשובות שידעה מדינת ישראל? בזכות התשוקה שלה לצדק ולשוויון. במשך שנים רבות היתה חברת כנסת פעילה ושרה משפיעה. היא יזמה חוקים ששינו ושיפרו את חיינו באופן מהותי בכל הנוגע לזכויות האדם, האזרח, האישה והילד בישראל, כי לכל בני האדם יש זכות טבעית לחיים טובים ושוויוניים מעצם היוולדם, לא חשוב מה העמדות, הדת או המִגדר שלהם.
שולמית אלוני הקדישה את חייה לקידום זכויות האדם בישראל. בשנת 2000 היא קיבלה את פרס ישראל על מפעל חיים - תרומה מיוחדת לחֶברה ולמדינה. אלוני היתה אזרחית, משפטנית ופוליטיקאית, מהחשובות שידעה מדינת ישראל, אמא לשלושה בנים ואשת משפחה.
הספר מספר את סיפור ילדותה, התבגרותה וחייה המקצועיים של אלוני – אישה עצמאית, צבעונית, סוערת, הומניסטית, אקטיביסטית, מתריסה ונועזת, חובבת תרבות ואופנה, אשת משפחה ואמא.
רשימת החוקים שאלוני יזמה וקידמה בכנסת, מצורפת בסוף הספר.
"המסר שלנו לדור הבא צריך להיות שהם צריכים למרוד בשחיתות, בחוסר הצדק החברתי. להקים חברה מתוקנת... אני מקווה שהחברה האזרחית תתנער ותעשה פה משהו כדי שנהפוך לחברה טובה יותר."    -   שולמית אלוני, 2009.
גיא עד, מחברת הספר היא ילידת באר שבע, פרסמה עד היום שבעה ספרים לקהלים בוגרים ולבני נוער (דן שחור-לבן, דן קרוב-רחוק). היא כלת פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים, כלת פרס דבורה עומר לספרי נוער, והייתה מועמדת פעמיים לפרס ספיר.
יזהר כהן, מאייר ישראלי-בינלאומי. איוריו הוצגו בתערוכות רבות בישראל ובעולם. חתן הפרס לאיור מטעם מוזיאון ויקטוריה ואלברט בלונדון. מאייר בין היתר לעיתון הגארדיאן הבריטי, לניו יורק טיימס ולידיעות אחרונות.
שולמית אלוני, האישה שהרגיזה פעמיים – כשאמרה, וכשצדקה הוא השני בסדרת ספרי העיון לקהל צעיר בהוצאת אסיה ועמותת מרסל.  קדם לו דני קרוון: האיש שגרם למקומות לדבר.
*שם הספר ניתן בהשראת דברי שמעון פרס ז"ל בטקס לכבוד יום הולדתה ה-70 של שולמית אלוני.