שיחה עם ציפור היא מסה אישית פואטית המתחקה אחרי ניסיונות האדם להבין את שירת הציפור ולתעד אותה.
אבלה על אמה שנפטרה בטרם עת, הכותבת גולשת בין מחקר לבדיון ומשוטטת בין שדות היסטוריים, זואולוגיים ובלשניים לקראת פיתוחו של כתב חדש, המייצר ״שיחות ציפוריות״. באמצעות השיחות האלה היא מנסה לחלץ מתוך הגעגוע את מה שאי־אפשר לבטא במילים.
הכתיבה בספר נועדה לשקף חוויה של דבר־מה החומק מהשגתנו. בכל רגע שנדמה לנו שרעיון הולך ומתקבע – הדפדוף מתעופף למקום אחר. כך, ביישום של כלים חדשים ובשיבוש של כלים קיימים, וביידוי נואש של אבנים שאין להן הופכין לעבר עצים וקינים שיחה עם ציפור נוסק לעבר התרסקותו הבלתי נמנַעַת והבלתי נמעֶנֶת; התרסקות שממנה רסיסי כוונה ואותות וסימנים מתפזרים באוויר. 
הילי כהן־מגורי היא מעצבת ממשקים דיגיטליים ואינטראקציית אדם־רובוט, ומרצה לתקשורת חזותית.